הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך חושן משפט ה׳

מהדורה: שולחן ערוך, חושן משפט; לבוב (למברג), 1898

« Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 4 Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 7 »

1 מאירת עיניים פתח ↗

אין דנין בלילה בתחלת דין כו' כן ילפינן בגמרא בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות סנהדרין דף ל"ד מקרא וז"ל רבא רמי כתיב ושפטו את העם בכל עת וכתיב והיה ביום הנחילו את בניו פי' רש"י משפט נחלות דהיינו דיני ממונות ביום הא כיצד יום לתחילת דין לילה לגמר דין פירש"י דעיקר משפט היינו גמר דין ואפילו לתוספות דכתבו דעיקר משפט תחילת דין מודו דההיא דכתיב ושפטו בכל עת אגמר דין קאי ועיין פרישה שם כתבתי במאי פליגי שם תוס' ארש"י ועמ"ש בסמ"ע בריש סימן ט"ו. ובתשו' מור"ם סימן כ"ח כתוב דאם נתרצו שני הצדדים לדונם בלילה מותר לדונם דלא גרע מקבלו עליהם קרוב או פסול כו' ע"ש וכן כתב מור"ם לקמן סימן כ"ח שכך ה"ה לענין קבלת עדות בלילה ע"ש והוא מדברי רשב"א ומשום הכי נוהגין לעת עתה להקל לדון תחילת דין בלילה דמאחר שבא לדין כששולחין אחריו הוה ליה כקבלוהו ולכאורה היה נראה לומר דהיינו טעמא משום דלקמן בסימן ז' כתבו הטור והמחבר דסומא באחד מעיניו כשר לדון אפילו תחלת דין משום דיכול לראות. ובסומא משתי עיניו פסול משום דהוה אצלו לילה אפילו ביום וא"כ נאמר דה"ה איפכא דכשמדליק נרות בלילה ויכול לראות ולהכיר בני אדם מותר לדון בלילה אפילו בתחלת דין ודומה לזה מצאתי בקובץ ישן נושן דאין קונין בקנין סודר בלילה אלא לאור הנר או לאור הלבנה כדי שיכירו העדים היטב מי הוא הקונה והמקנה. וגם אמרו האי מאן דאית ליה סעודתא לא ליכליה אלא ביממא הטעם הוא משום שאמרו סומא אינו שבע. ואמרו התם אבל אי מדליק נרות בלילה לית לן בה. ואם כן גם בכאן נראה לי להלכה לא למעשה לכפותו לדון בלילה אף שהנרות דולקות כי לא מצאתי חילוק זה בשום א' מהפוסקים:

2 שפתי כהן פתח ↗

בניסן ותשרי כלומר בניסן ותשרי עד אחר הרגל מפני טרדו' המועדות אבל אח"כ קובעין וכן משמע ממ"ש הגהות מיימוני ומרדכי והר"ב בסמוך קבעינא להו זמנא אחר הרגל כו'. וכתב סמ"ע ודוקא בניסן ותשרי אבל בסיון קובעין מפני שאין בו י"ט אלא יוס א' בא"י ובח"ל ב' ימים ובערב שבועות פשיטא דאין קובעין דהוא עי"ט עכ"ל סמ"ע וכ"כ בע"ש:

3 שפתי כהן פתח ↗

אין דנין בלילה בתשובת מהר"ם סי' כ"ח כתוב דאם נתרצו שני הצדדים לדונן בלילה מותר לדונם דלא גרע מקבלו עליהן קרוב או פסול הביאו הסמ"ע ס"ק ז' וכ"כ הב"ח ע"ש ועיין עוד בסמ"ע שם שכתב טעם להמנהג שנוהגין להקל לדון תחילת דין בלילה משום שמדליקים נרות בלילה וכ' ודומה לזה מצאתי בקובץ ישן נושן דאין קונין בק"ס בלילה אלא לאור הנר ולאור הלבנה שיכירו העדים היטב מי הוא הקונה עכ"ל ולא ידעתי היאך מביא ראי' לסתור דהא איתא בהדיא בש"ס בפ' יש נוחלין בבא בתרא דף קי"ד ע"ב דקונין ק"ס בלילה ואין דנין בלילה וכן מוכח בפירוש רשב"ם ותוס' שם ומביא' ב"י לקמן ר"ס רנ"ג ואפי' הטור שחולק לקמן ר"ס רנ"ג על פירשב"ם מ"מ משמע להדי' דמודה לזה לדינ' דקונין ק"ס בליל' ואין דנין בליל' וכדמוכח בש"ס שם וכן מוכח להדי' מדברי הב"ח לקמן ר"ס רנ"ג דהטור מודה לזה לדינא וכ"פ בתשו' משאת בנימין סי' ע"ח דקונין ק"ס בלילה ואין דנין בלילה ע"ש א"כ כיון דכתב בקובץ דאין קונין ק"ס בלילה אלא לאור הנר אלמא דדין אסור אפי' לאור הנר וכן נרא' וכדמשמע מסתימת הפוסקים:

1 סמ"ע אות ז מאחר שבא לדין כששולחין אחריו. נ"ב עיין ש"ך סי' ו' ס"ק ט"ו ותשו' חו"י סי' ב' וסי' ה' והב"ח כ' דדוקא באתו מנפשייהו אבל כל שהזמינו לדין לא מקרי כלל קבלה:

2 ש"ך אות ג עד אחר הרגל. נ"ב בגד"ת כ' דכל החדש בכלל. וע' בתשו' שבות יעקב ח"א קל"ט גם לענין חתן אימתי קובעים אותו לדין:

3 ש"ך אות ד ולא ידעתי. נ"ב ע' תשו' פמ"א סי' ל"ט ות' שבות יעקב ח"א סי' קל"ח:

« Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 4 Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 7 »